בצעד משמעותי בהבנת אסתמה קשה, חוקרים הצביעו על תפקידם של חלבונים ספציפיים הקשורים ל-RNA בהדלקת דרכי הנשימה. תגלית חדשנית זו, שמקורה בקינגס קולג’ בלונדון, עשויה לחולל מהפכה בהבנתנו את המניעים הגנטיים של אסתמה ולספק אפיקים חדשים להתערבויות טיפוליות.
אסטמה , בעיקר מחלה דלקתית, היא אחד ממצבי הנשימה הכרוניים המובילים בעולם, עם שכיחות גבוהה יותר בילדים. בעוד שמנגנוני הדלקת המובילים לאסתמה ידועים, המורכבויות הגנטיות המעוררות אותם נותרו חמקמקות. המחקר האחרון שופך אור על היבט זה בדיוק.
מדענים ניתחו בקפידה נתונים גנטיים של RNA מתאי אנשים עם ובלי אסטמה. RNA, חיוני לשינוע ולפענוח הקוד הגנטי של ה-DNA, מסתמך על RNA שליח (mRNA) כדי להעביר פרטי חלבון מגרעין התא לנוזל הפנימי שלו. באופן מכריע, חלבונים קושרי RNA מתחברים ל-mRNA אלה, קובעים את מיקומם בתוך התאים ומווסתים את יצירת החלבון.
הממצא המרכזי היה זיהוי של שני חלבונים קושרי RNA, ZFP36L1 ו-ZFP36L2, שהציגו חוסר ויסות משמעותי בחולי אסטמה. שחזור שני החלבונים בתאי ציפוי דרכי הנשימה של חולי אסתמה קשים חשף שינוי מובהק בגנים השולטים בדלקת עזה. המחקר טוען ששני החלבונים הללו למעשה מווסתים את ביטוי הגנים בתאים אלה, מה שהופך אותם לשחקנים חיוניים בפתולוגיה של אסתמה.
הצוות עוד חקר את תפקידם של החלבונים באמצעות עכברים שנחשפו לאלרגנים, וגרמו למצבים דמויי אסטמה. הם הבחינו שהחלבונים האלה לא היו ממוקמים נכון בתאי דרכי הנשימה של המכרסמים, מה שגרם להם לתפקוד לקוי. חלבונים לא ממוקמים כאלה, טוענים החוקרים, עלולים להחמיר את הדלקת של אסתמה על ידי שינוי תפקודיהם התאיים.
למרות שתגלית זו מבשרת נקודת מבט חדשה על ויסות mRNA ביצירת אסתמה, זה רק קצה הקרחון. מחקר מעמיק יותר יהיה הכרחי כדי לקבוע באופן סופי את תפקידם של חלבוני ה-RNA הללו בבני אדם ואת ההשלכות הרחבות יותר שלהם על בריאות דרכי הנשימה.