הברית האסטרטגית בין סין לפקיסטן, במיוחד בזירות כלכליות, נבדקה לאחרונה. מעבדת מחקר שבסיסה בארה”ב, AidData, פרסמה דו”ח שחושף ש -98% מדהים מהתמיכה הפיננסית הסינית בפקיסטן מהווה הלוואות ולא סיוע או מענקים.
גילוי זה מהווה ניגוד מוחלט לרעיון שנתפס בעבר של נדיבות מיטיבה מסין כלפי בעלת בריתה. המסדרון הכלכלי סין-פקיסטן (CPEC), יוזמת דגל לתשתית, היווה אבן יסוד במערכת היחסים הדו-צדדית הזו, ולפי הדיווחים מחזק את מגזרי התחבורה, האנרגיה והתעשייה של פקיסטן.
בעוד שהמיזם הזה בהיקף של מיליארדי דולרים זכה לשבחים על זירוז צמיחה כלכלית ויצירת מקומות עבודה, הדו”ח שופך אור על החוטים הפיננסיים המצורפים. הוא מצביע על כך שרוב המימון הסיני אינו מוזל אלא מגיע עם חובת החזר, בהיקף של 67.2 מיליארד דולר – שווה ערך ל-19.6% מהתמ”ג של פקיסטן.
הניתוח של AidData מצביע על כך שרק 8% בלבד מסך ה-70.3 מיליארד דולר שהתחייבה על ידי סין משנת 2000 עד 2021 היו בצורת מענקים או הלוואות מוזלות במיוחד. השאר, נכתב שם, הן הלוואות שמטילות נטל החזר כבד על כלכלת פקיסטן.
מצב זה מעורר חששות לגבי “מלכודת חוב” פוטנציאלית עבור פקיסטן, מהדהד את הנסיבות העומדות בפני מדינות אחרות כמו סרי לנקה. יתרה מכך, ההשפעה הכלכלית הרחבה יותר של סין באמצעות יוזמת החגורה והדרך שלה (BRI) הפכה אותה לנושה הרשמי הגדול בעולם, עם יותר מטריליון דולר בהלוואות.
כאשר הלוואות אלו נכנסות לשלב החזר הקרן, הסיכון למחדל מתנשא עבור רבות מהמדינות החבות. על רקע הביקורות על תמחור פרויקטים לא שקוף, לפי הדיווחים, סין משכללת את הגישה שלה לניהול משברים ומתאימה את נוהלי ההלוואות שלה לסטנדרטים העולמיים. אף על פי כן, נראה שהוא גם נוקט בתפיסות מזומנים שלא נחשפו כהגנה מפני מחדלים.